לב של זהב

אלכסנדר ויאנינה ז'ימנובוצק' עלו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה.הם ניפגשו לראשונה באולפן לעברית,ולאחר זמן התאחדו והקימו את ביתם ברמת הדר , שהיא כיום חלק מהוד השרון. בהמשייך נולדו להם שלוש בנות : עליזה הבכורה , איריס ויעלי. כאשר פרשו ההורים מן העולם לפני שנים ספורות, נחשף בדרך מקרה , סיפור שהיה שמור עד אז בסוד.

במהלך פינוי בית ההורים לאחר מותם , התגלה בארון האמבטיה, עטוף בנייר טישו – מטיל זהב טהור 24 קראט במשקל מכובד. ובנוסף חמש מטבעות זהב טהור. ההפתעה היתה גדולה ומרגשת

אחת הבנות ניזכרת ומשחזרת ששמעה פעם בילדותה את " המבוגרים " מדברים על דבר מה , יקר ערך ולא ממש הבינה אז על מה מדובר. וכך ישבו להן שלושת הבנות וחיברו את הפאזל, את הסיפור יוצא הדופן הזה:

אלכסנדר האב , אדם שיצר השרדות חזק זרם בעורקיו , בזמן נדודיו בימי המלחמה באירופה בשנות ה-40 רכש את מטיל הזהב ונשא אותו בחייקו במהלך השנים לכל צרה שלא תגיע. יתכן שבדמיונו, חלם אלכסנדר בדיוק על אותו תסריט מופלא ומרגש. סיפור על מטיל זהב שהתגלגל שנים רבות והפך למורשת משפחתית.

כאשר הבינו הבנות שבאמתחתן " אוצר שלא יסולא בפז " השתוקקו ליצור ממנו דבר מה שיבטא את אהבתן והערכתן להוריהן , ויהפוך למזכרת חיה ויומיומית.

הן הגיעו אלי לסטודיו כבר די מגובשות לגבי הרעיון והצורה . ההנחיות שקיבלתי : לב נקי, קלאסי והכי פשוט שיש.לאחר כמה מיפגשים משותפים,התגבשה הצורה הסופית של התכשיט שמצידו האחורי חרוטים שמותיהם :יאנינה ואלכסנדר. שמונה לבבות נוצקו ישירות מהמטיל המקורי  לכל בנות המשפחה המורחבת